עדכון - אבא שלי מת.
אבא שלי גוסס.
הוא חולה כבר הרבה שנים, ובכל זאת היה בריא.
עבד עד לפני כחודש. קשה, עם הרבה עזרה לתנועה ובכל זאת עבד יומיים שלושה בשבוע.
כבר שנתיים אנחנו עסוקים במחלה נוספת.
מחלה במח העצם.
לא רואים כלום מבחוץ, אבל הולכים ונחלשים.
הערכים בדם יורדים, הפעולות הרגילות הופכות למורכבות, אבל יש אחריות, יש מחוייבות ואלה הערכים שלו. שלנו.
ועכשיו זה כבר לא כך.
כבר 3 שבועות שהגוף בוגד, לא מתפקד.
הבצקת, הנשימה, החולשה ועוד מערכות מצטרפות לחגיגה.
10 ימים של אשפוז וכבר 19 יום בבית.
הוספיס ביתי.
מוקף במשפחה.
וזו ההצלחה שלו. שלנו.
אשה, 5 ילדים ובני/ בנות זוגם , 14 נכדים.
צמודים אליו 24 שעות. 7 ימים בשבוע.
צמודים. לא עוזבים לרגע.
בוחרים את המשפחה, את הביחד.
צוחקים בלי סוף.
הומור שחור, ציני וגם בדיחות סתם.
מעלים זכרונות.
19 ימים של משפחה - שעברה הרבה מסעות, שתמכה והתפרקה ודיברה וגם שתקה .
זוג ההורים האלו שהצמיחו אותנו.
שגרמו לדבק הזה שלנו.
ועכשיו זה סוף של פרק.
ויבוא פרק אחר.
עדיין ביחד. עם ההומור שלנו.
עם הכאב.
ביחד.
מת.
