עומס חיובי (?)

22 Sep

22Sep

כותבת כדי לזכור,

בעיקר כי מה שלא כתוב ...שוכחת

וגם כדי שאוכל לחזור , לקרוא ולהגיד - היו גם ימים כאלה.

בשביל להבין את המצב - אנחנו כבר כמעט שנה במלחמה.

כמעט מלחמה.

כמעט שנה.

למה כמעט? כי יש טילים סביבנו, אזעקות כל יום ברחבי הגליל המערבי, אבל לא אצלנו (תודה לאל)

ועוד כשבועיים - מציינים שנה ל-7/10.

וזו שיגרה.

לא נורמלית, אבל שיגרה.

חיים בעצם כרגיל,

מתעדכנים כל יום כמה ואיפה היו טילים - יושבים בבתי קפה, הולכים לסרטים והצגות,

וחיים.

בערך.

ואיפה העומס - החיובי?

יצא מן כזה סופש ארוך - ואפילו קודם.

שלישי בערב ארחנו חברים מימי התיכון, הגיעו מארצות הברית של אמריקה, על אף ולמרות המצב.

דבר ראשון- בדקו איפה הממד בבית וכמה זמן לוקח להגיע(:

זה מסוג המפגשים שתמיד ממלאים לי את הלב, מזכירים לי נשכחות, נותנים לי הרגשה של שייכות ואהבה.

כן ירבו.

ביום רביעי, העברתי בפעם הראשונה הרצאה על נומרולוגיה(!!!) לצוות מנחות בעמותה שאני עובדת איתה כבר 17 שנים.

התרגשתי אבל בטוב. יכולתי לנשום, הייתי בהיפר ו נ ה נ ת י !!!!!

כשחזרתי ב-20:00 בערב, עוד נפגשנו עם חברים מהישוב לארוחת ערב...טוב, הייתי חייבת להוריד את רמת האדרנלין בגוף, ולחשוב איך אני עושה את ההרצאה הזו שווב ושוב.

נפלאות הנומרולוגיה הן בעיני אחד מפלאי הבריאה(:

או לפחות כלי אדיר להבנת המשימות שיש לאדם בחייו, והסיבה להצלחות או תקיעויות.

ביום חמישי...

נסענו לכיוון המרכז עם הכלב המאומץ שלנו (שומרים על הכלב של הבן שנסע לחופש ארוך),

כן, הוא הקיא פעמיים בדרך, והשמיד שלט אחד או שנים, אבל הוא באמת חמוד (וקצת דביל)