חוויה אנטרפולוגית- חייים בעיר הגדולה❤️

גרה בישוב קהילתי בגליל המערבי.

מכל כיווני האוויר- ירוק , ירוק , ירוק- והרבה פריחה באביב.

פרות באחו.

ציפורים מצייצות.

ושקט!!! כזה שקט, שלפעמים נדמה שאין אף אדם נוסף בעולם.

אז כדי להטען, נוסעת לנשום אוויר ואנשים בעיר הגדולה- לפעמים תל-אביב, לפעמים בעולם.

רעש, אוטובוסים, אנשים. אוויר.

ואלו  מסעותיי ליום בהיר זה, הראשון בשבוע, אמצע יוני 2023.

אוויר!!

המסע מתחיל ברכבת ישראל שיוצאת מעכו בזמן, ומגיעה לתל אביב באיחור אלגנטי של 10 דקות. בקטנה.

היום סולחת על הכל.

בחודשים האחרונים, מאתגרת את עצמי בנסיעה בתחבורה הציבורית , זאת אומרת- אוטובוסים.

אחרי שהבת שלי לימדה אותי להשתמש במוביט- השד לא כל כך נורא.

יודעת איזה אוטובוס יגיע ומתי, מתי לרדת, ולתפעל את האפליקציה שסוכמת עבורי את כל הנסיעות ברמה חודשית ומחייבת בתמהיל הזול ביותר.

עם האוטובוס מגיעה ללב הנושף של תל-אביב- 

שוק הכרמל- אלנבי- שוק בצלאל והסימטאות.

מחפשת בית קפה קסום להתחיל את היום.

השואו רום נבחר כבר מזמן לבית הקפה עם העוגיות הכי שוות, יחד עם קפה ואני מסודרת.

סיבוב בשוק בצלאל מניב שתי שמלות דקות שיתאימו בדיוק לחום של יולי אוגוסט… כאן ובעולם.

החיוך מתרחב, אוויר נכנס ביתר קלות, ואני ממשיכה במסע לאורך אלנבי, שוק הכרמל ועד לים.

חופי הים של תל אביב הם סיפור בפני עצמם.

לא יודעת למה אף עיר בצפון, לא השכילה לשים כסאות ושמשיות (בתשלום!!) לרווחת אוהבי הים.

לא בחיפה, לא בקריות, עכו או נהריה.

אז אני נוסעת לתל אביב, בקיץ, בחורף בסתיו ובאביב לשבת לי על מיטת שיזוף, קפה קר וספר, לבהות בגלים,

לשכשך רגליים או את כולי ולחייך!!!

בים פוגשת את החברה מהצפון.

באותו וויב כמוני, נושמות. פעם פה ופעם בעולם. אף פעם לא נגמרת השיחה. 40! שנות חברות, והיד עוד נטויה🧡