מה למדתי מאז הסגר הראשון ועד השני?


15 Sep
15Sep

עברה חצי שנה מאז שסגרו אותנו בפעם הראשונה.

מה עברתי מאז? 

מה למדתי, מה חוויתי ואיך אני מוכנה לסגר הבא?

( אני לא).


למדתי בעיקר- שהחופש חשוב לי. וגם הפנאי. וגם העיסוק.

למדתי שאני אדם מורכב (כאילו שלא ידעתי) ושאני מושפעת ממה שקורה בעולם, במדינה, בחברה סביבי ואצלי בבית.


למדתי כמה קל להפחיד את הציבור, ושפחד זו בעצם בחירה.

ובחרתי שלא. לא לפחד ממה שאני לא מאמינה בו.


לסגר הקודם הגעתי ללא הבנה, מופתעת, שלא לומר, בהלם.

קודם פגשתי את הדכדוך, דכאון, לחץ.

אחר כך את החרדה.

אחר כך את הצורך למלא את היום , ואחר כך את ההבנה שאני יכולה לשחרר את הצורך הזה.

למדתי להעריך את השיגרה ואז העולם האישי שוב התהפך לי.

את הבריאות.

את הקשר המשפחתי הכל כך חשוב לי .

החוויות בחצי שנה הזו יכולות להספיק לכמה שנים. האתגרים, הכאב, השחרור , הפחד.


ומהצד השני, זה שגורם ומאפשר להמשיך הלאה-

הבחירה המקצועית-

להמשיך את מה שאני עושה הכי טוב, אוהבת ומוערכת.

להרחיב את העשייה אליה הוכשרתי בשנים האחרונות- בעסק המשפחתי- וע״י כך להמשיך ולהחזיק את המשפחה שלי- מתוך זכרון ואהבה לאבא שלי.


ועכשיו- הסגר החדש שבא עלינו (לרעה) - מגיעה אליו אחרת.

לא מפוחדת. אפילו נאבקת- לא מוכנה לקבל את הגזרות הלא הגיוניות.

עם מטרות שלא הושגו בסגר הקודם- כי הייתי בהלם- מתוכננות לפי סדר יום ויעדים להשגה.

עם החלטה מהר לחזור לצעוד- ברגע שמזג האוויר יאפשר זאת.

תקופה שונה. מאתגרת. 

מסתכלת לבאות - ומאחלת שבשנה הבאה...

נשב על המרפסת רק אם נבחר בכך(-;

ובשאר הזמן נהיה חופשיים לחיינו🙏


מה קרה לכם בזמן הזה?

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.